חלום הזכייה שהתממש – סיפור אמיתי

חלום הזכייה שהתממש – סיפור אמיתי
במשך תקופה ארוכה היו לי שפע של חלומות על זכייה בפרס הגדול בלוטו, שבאמצעותו אוכל לסדר את משפחתי, במקביל עלתה כמובן השאלה מה אקנה, וכיצד אנהל את הכסף הרב שנפל בחלקי?
מחשבות אלה, בתוספת הורמונים המופרשים למחזור הדם באופן בלתי נשלט, היו מתערבלים כמו דייסה במיקסר, ומתפתלים בין תאי המוח האפורים, עד לרגע פרסום המספרים הזוכים, כאשר 20 שניות לאחר הפרסום, הן נעלמות כמו עשן ברוח לכמה ימים,  אך חוזרים שוב בקצב בשבוע שלאחר מכן, עם בוא יום ההגרלה הבא. המחשבות נודדות ללא שליטה, ומתכננות בעצמן את מספר הנכסים שאקנה, בתים, גיפים, ושאר מיני תענוגות, וזה מזכיר לי את הלולן, שמחלק את הביצים, עוד לפני שהחל לגדל אפרוחים.
בסופו של דבר, המציאות האמיתית היא שטופחת בחוזקה, כמי שאומרת: " יאללה חאלס עם הפנטזיות, תחזור הביתה לאישה ולילדים, אל המטבח והספונג'ה, ולמחרת בבוקר שוב אותו צלצול צורמני של השעון המעורר שקודח במוחי, ומזכיר לי על עוד יום עבודה בנאלי ומתיש, ושגרתי.
לפעמים המחשבות מסתיימות בצורה גרועה אף יותר, כאשר חוסר הריכוז גרם לאיבוד השליטה באופני, והנפילה  גרמה לפגיעה במצח, מה שגרם לי להראות כמו ציקלופ עם פנס מהבהב בעינו.

העבודה
ומשפט הפתיחה שמקדם את פני בבוקר, מחיים הבוס המעצבן שלי, אינו מבשר טובות: " הנה הגיע אלי שלנו(שם בדוי)! "תראו איזה פיצוץ הוא קיבל משרהלה אשתו" וכל העובדים מתגלגלים בצחוק על חשבוני.
לא פעם, כאשר עשיתי את עבודתי נאמנה תחת עינו הפקוחה, והביקורתית של חיים, הוא היה נצמד לעורקי צווארי כמו עלוקה, והיה מעיר לי ברוחב-לב הערות "מתקנות" נקרא להם, ואני הייתי עונה לו בשקט ובשלווה כאילו הכל בסדר, ולא די בכך, אלא שהייתי אף מחייך, כאשר בתוכי הרגשתי כמו פצצה גרעינית אירנית מתקרבת, והייתי מסנן לעצמי קללות בסיגנון אינטלקטואלי מובהק: " לך תז… יא מני…", ותגובתי זו תמיד קוממה אותי, כי הזכירה לי את הבדיחה על הגבר שהולך זקוף בבית, מתחת לשטיח.

ולא די בכך הרי שגם סגנו זיטוני, שהיה באמת קטן כמו זית, היה מתערב בשיחה, ומוסיף שמן למדורה: " כן גם אני ראיתי שאתה טועה ", ואני ממשיך גם כאן כהרגלי, לסנן קללות חרישיות, עד כי הרגשתי, שהגעתי לרמה של מומחה ל"פיתום" כזה שמדבר מהבטן ללא תזוזת שפתיים, לעיתים תכננתי להתפטר מעבודתי, ולצחוק עליהם לכשאזכה סוף סוף. בסיום יום העבודה אני חוזר הביתה עצבני ומתוסכל, עולה על אופניי,ומפדל הביתה , למי יש כסף לשלם על דלק בימינו?

 הזכייה
השעה 10:55 ערוץ 10 באחד מימי שלישי בשבוע, התוצאות משודרות ב-live , חוק מרפי נכון תמיד, אני ישן שנת ישרים, וכל המספרים שלי עלו בגורל!!!
אני מגיע לעבודה, תופס פינה נסתרת, ובודק באמצעות הנייד את המספרים, בידיעה שעוד טופס הולך לפח, והכסף כנ"ל.
לא אלאה אתכם בתחושותיי  כאשר גיליתי שזכיתי, רק אומר שדמעות זלגו מעיני מהתרגשות, או מנפילת מתח ופורקן על תקופה ארוכה של אכזבות.
לא סיפרתי דבר, מלבד למשפחתי הקרובה, השקעתי את הכסף בחכמה, ואף קניתי לעצמי גיפ שחור מהניילונים, חדש דנדש.
לעבודתי המשכתי להגיע כרגיל עם אופני המצוקמקות, והמשכתי לספוג ביקורת אך הפעם נהניתי מכל מילה.

משהו חסר לי
כאשר הבום הראשוני של ההתרגשות והקניות חלף, חזרתי לשיגרה, אך הייתה לי תחושה כי משהו חסר, שאינו מאפשר לי לסגור פרק זה של חיי, ולכן החלטתי לעשות מעשה:
באחד הימים הקדמתי להגיע למקום עבודתי, אך בניגוד לימים הרגילים, הגעתי עם הג'יפ החדש שאותו החניתי בקדמת בניין המשרדים בו אני עובד.
בתום יום העבודה, כאשר הבחנתי במנהלי ה"נחמדים" נכנסים לרכב המזדה 3 הכחולה, חציתי את דרכם באדישות, ובלחיצת שלט קצרה ושורקת, נכנסתי לתוך הגי'פ החדש.
חלונותיו הכהים אפשרו לי לראות את התדהמה שאחזה בשניהם, הנעתי את הג'יפ ונסעתי לדרכי.

חלום שהתגשם!